האסון הנורא של השבעה באוקטובר יצר שיח השוואתי כמעט מתבקש בין השואה למעשי הזוועה שבוצעו בעוטף. אבל האם נכון לעשות את ההשוואות האלה? היום יום השואה, דיברנו עם תא"ל במיל', אמיר השכל, חוקר שואה ומדריך בפולין,כדי להבין לעומק את ההשוואות ומי מנסה היום להרגיל אותנו לתודעת סף השמדה. טקסט הפרק המלא:האם ניתן להשוות את אירועי השבעה באוקטובר לשואה? אור לבוקר השבעה באוקטובר פרצו מחבלי החמאס את הגדר המפרידה בין רצועת עזה ויישובי העוטף. באותו יום נרצחו 1,145 אזרחים ונחטפו 253 אנשים, בהם נשים, ילדים וקשישים, ישראלים ועובדים זרים. כאומה שעברה שואה במהלך מלחמת העולם השנייה, צרובה בדנ״א שלנו השואה ומיד עלו אסוציאציות למה שקרה בשואה. גם הפוליטיקאים שלנו מיהרו לעשות את ההשוואה עם השואה. היה זה נתניהו שאמר כי החמאס הם הנאצים החדשים. וגלעד ארדן, שגריר ישראל באו״ם, דאג להגיע לדיון באו״ם כשהוא עונד טלאי צהוב על חליפתו. אבל נשאלת השאלה, האם ההשוואה לשואה רלוונטית? כדי לענות על השאלה, ראוי להגדיר את מאפייני הנאציזם ומאפייני השואה. הנאציזם היה תופעה מיוחדת במינה שבמרכז האידיאולוגיה הגזענית שלו עמדה מטרה ברורה. השמדת העם היהודי על תרבותו וערכיו. ומכאן למאפייני השואה. טוטאליות. השמדה של כשישה מיליון יהודים. קהילות יהודיות ברחבי אירופה הושמדו כמעט לחלוטין. ההיקף הגלובלי. הגרמנים הקימו גטאות ברחבי אירופה וצפון אפריקה. בהם רעבו אנשים למוות. רצחו יהודים ביערות ובבורות ירי. ודאגו לאסוף יהודים מרחבי אירופה וצפון אפריקה למחנות ההשמדה בפולין. משך האירוע. השואה נמשכה על פני למעלה משש שנים. רצח היהודים היה בקדימות על כל שיקול אחר. גם כשהיה ברור שגרמניה עומדת בפני תבוסה. הגרמנים המשיכו ברצח היהודים שנותרו. היה זה ניסיון הכחדה של תרבות שלמה. כפי שבא לידי ביטוי בשריפת ספרים, בתי כנסת והריסת בתי קברות. השואה ייחודית לא רק בהקשר של העם היהודי. אלא גם בהקשר של ההיסטוריה האנושית כולה. מעולם לא היה רצח עם בהיקף כזה, שנמשך זמן רב כל כך, והיה מעוגן באידיאולוגיה ולא במאבק על טריטוריה או שליטה על עם אחר. אם נגדיר שואה, אירוע טרגי ככל שיהיה, אבל שלא מסכן את עתיד העם והמדינה, אזי המילה שואה מאבדת את משמעותה ואת הייחודיות שלה. יש להניח שאם היה ביכולתו של חמאס, הארגון השטני היה שמח להביא כליה על עם ישראל ועל מדינת ישראל. אבל, בהתייחסותנו לאפשרות כזאת, עלינו לזכור שלא מספיקה הכוונה. הרי בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בזכות עוצמתו הבלתי מעורערת של צה״ל, ובזכות הזיכרון הבינלאומי הקולקטיבי, ובזכות מחויבותם של מנהיגי העולם לעם היושב בישראל, ולהמשך קיומה של מדינת ישראל, אנחנו לא באותו מצב שאפשר למפעל הנאצי באירופה להקים מכונת השמדה שטנית ויעילה. עלינו לעמוד על המשמר לעולמי עד, כדי להבטיח שלעולם לא עוד. אך עלינו גם לחיות בתודעה שמכירה בעוצמתנו, בניגוד למאמציו של נתניהו להטמיע בנו תודעת סף הכחדה מתמדת.