Show notes
קראתם את המכתב של כבוד השופט אורי שהם, הנציב היוצא לתלונות הציבור על שופטים, ליריב לוין?בגדול הוא אומר את מה שאמרו נדב ארגמן, כוכבי, מנדלבליט ועוד! ההפיכה המשטרית ממשיכה במלוא המרץ. מוזמנים ומוזמנות לשמוע את עו״ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ״ש, מסבירה על הועדה, על חשיבותה ועל המדיניות של לוין לייבש את המערכת ולהחליש אותה. טקסט הפרק המלא: כל שופט שהוא עצמאי מדי, או ליברלי מדי, או כזה שהפסיקה שלו בעבירות שחיתות ציבורית של אישי ציבור לא באה טוב לשלטון, עלול למצוא את עצמו נרדף וניצוד. נציבות תלונות הציבור על שופטים היא גוף שהוקם ב-2002, ותפקידו הוא לברר תלונות על שופטים במסגרת מילוי תפקידם. רצו להבטיח בקרה עניינית, רצינית ונוספת, גם על התנהלות שופטים, לכן קבעו בחוק שמי שיעמוד בראשה נדרש לכשירות של שופט בית משפט עליון. יוזמי ההפיכה המשטרית מעוניינים לשנות את דרך המינוי של הנציב. במקום הוועדה למינוי שופטים- הכנסת, במקום כשירות של שופט בית משפט עליון- ״אדם בעל שיעור קומה ציבורי.״ זו הגדרה מאוד אלסטית, עמומה, שמאפשרת לדרג הפוליטי למנות כל דחליל צייתן לתפקיד. שינוי כזה, אם יתממש חלילה, יאפשר לדרג פוליטי לסגור חשבונות עם מערכת המשפט. כל שופט שהוא עצמאי מדי, או ליברלי מדי, או כזה שהפסיקה שלו בעבירות שחיתות ציבורית של אישי ציבור לא באה טוב לשלטון, עלול למצוא את עצמו נרדף וניצוד. נשוא לתלונות מוזמנות ולהכרעות נגדו של נציב מטעם, שהוא כלי משחק פוליטי. כל המערכת תוכתם ותזדהם באופן הרסני. למה צריך בכלל לשנות את דרך הבחירה של הנציב? תכל׳ס? לא באמת צריך. אבל אדריכלי ההפיכה המשטרית זיהו כאן הזדמנות להמשיך בתוכנית שלהם, והיא להחליש את מערכת המשפט ולהכתים אותה. זה חלק מתוכנית העל שלהם. שבירה של כל המנגנונים שמונעים מהרשות המבצעת לרכז בידיה כוח בלתי מוגבל. מה שהם באמת רוצים זה שלטון כל יכול, השלטון שלהם. שלא יהיה מוטל עליו שום רסן, שהנמנים עליו יוכלו לעשות כל דבר מעל לחוק, מחוץ לחוק. הם מעוניינים במשטר של פריבילגיות ששמורות רק להם ולמקורבים הפוליטיים או הסקטוריאליים שלהם. לכן הם סימנו את המערכות החופשיות והעצמאיות, את מערכת המשפט, התקשורת, האקדמיה, החברה האזרחית, המחאה, כאויב שיש לשבור ולפרק. איך עושים את זה? בהרבה דרכים. חלק מהן הן דה לגיטימציה בלתי פוסקת כדי לתקוע לנו בראש שאלו מערכות בעייתיות, מושחתות, מקולקלות, שמחייבות רפורמה. וכך מכשירים את דעת הקהל לקידום שינויים הרסניים שמערערים ומחלישים עוד יותר את המבנה הדמוקרטי שלנו, השברירי בלאו הכי. ועוד דבר, איך הם משחקים מלוכלך. אדם ראוי שעומד בשיעור הקומה ובכשירות של שופט בית משפט עליון, גם כזה שלא שימש בתפקיד שופט בימ"ש עליון, אפשר למנות גם על פי החוק הקיים, בלי לשנות אותו. אבל כנראה שהם יודעים שהמועמד שלהם רחוק מכל קנה מידה סביר ולא יחליק בגרון של שום ועדה הגונה. לכן, מאחר והם יודעים שהם יפסידו בהצבעה, הם פשוט הופכים את השולחן, שוברים את הכלים, מעקמים את הידיים לשחקנים האחרים בוועדה ולא מאפשרים למשחק להתקיים. או שיבחרו האנשים שלהם, או שההצבעות בכלל לא תתקיימנה. לכן פונים לשינוי החוק. ואלה האנשים שמנהלים אותנו. עד מתי? אם לא נתנגד, אם לא נמחה, אם לא נאבק נגד ההרס שהם מביאים לכל זירה שהם נוגעים בה, ככה תראה גם דמוקרטיית הפל-קל בישראל. תפאורה חלולה שמאחוריה כלום.



