למה שקרה כאן, בלב מדינת ישראל מדינה מערבית, חזקה וליברלית, בכזו עוצמה, בכזה היקף,במהלך יום אחד, לא היה תקדים
בהתבסס על החומרים שאסף צוות המשלחת מצא מידע ברור ומשכנעשאלימות מינית, לרבות אונס, עינוי מיני והשפלה, הופעלו כלפי חטופות וחטופים.
הצוות גם מצא בסיס סביר להאמין שפגיעות מיניות, לרבות אונס,
אונס קבוצתי ועינויים, התרחשו במתקפת החמאס בשבעה באוקטובר.
כך קובע סוף סוף דוח של אורגן בינלאומי,מעורכת הדין פרמילה פאטן,
שליחת האו״ם לענייני אלימות מינית באזורי קונפליקט.
כמה נורא, מזעזע,כואב עד העצם ולא מפתיע עדיין,
שגם היא ראתה והבינה את מה שידענו מזמן.
החשיבות של הדוח הזה לא תסולא בפז
הוא מהווה הכרה ראשונה,
מעמיקה,
רצינית ומבוססת של גורם בכיר באו״ם
בפשעי המין של החמאס
ניכר בדוח שהוא נעשה כמלאכת מחשבת,
יש בו הכרה בביצוע פשעי המין,
הכרה במצוקה של ישראל בנוגע
ליכולתה להוכיח אותם,
והכרה בזכותן של הקורבנות להגנה
מלאה מפני כל גרימת סבל
נוסף בשל הפשעים האלו.
ישראל התמודדה בשבעה באוקטובר
עם מתקפת הטרור,
אדירת הממדים שלעולם לא
חשבנו שתארע לנו.
בתוך המתקפה הזו הופעלה אלימות
ואכזריות על מאות רבות של אנשים.
על סוגי האלימות השונים והקשים
נמנתה גם אלימות מינית,
שהופעלה בצורה שיטתית וחסרת תקדים
בתולדותינו ובתולדות סכסוך
הדמים למול הפלסטינים.
ישראל נתפסה בלתי מוכנה,
ועמה הופתעו כלל מנגנוני הטיפול
המשוכללים שמיועדי
לחקר פשעים לעומק.
מאות הגופות של אזרחים ואזרחיות
הלכו ונערמו אלה לצד אלה
של חיילים וחיילות,
ומטרת העל המדינתית
מוקדה כמעט בלעדית בזיהוי
והשבה שלהם למשפחותיהן,
כדי שיוכלו להביאן בקבורה.
מגיבים ראשונים מסוגים שונים
נכנסו ויצאו מזירות הזוועה ו״זיהמו״ אותן.
חלקם תיעדו מה שראו
אבל רובם עסקו בעצם במה
שהיה חשוב יותר,
לנסות להציל חיים תוך כדי לחימה,
לפנות גופות שמא יושחטו או יחטפו.
מגיבים ראשונים הפכו
בעל כורחם לעדים,
חלקם אף הפכו לקורבנות של הטראומה.
סיבות רבות ומגוונות
הקשו על היכולת המדינתית להעמיד
את הבסיס הראייתי שמצופה מאיתנו
לכאורה, באופן מתבקש,
כמדינה שמטפלת בזירות פשעים מעין אלה.
עובדות הכאוס האלה,
שנכללו בדוח כיסוד להבנת היעדר
הראיות הפורנזיות,
העניקו לו את המסגור שנדרש כדי
להעניק אמינות לטענות שלנו
ולמה שידענו שקרה.
אותו הכאוס שהכביד כל כך על
איסוף הראיות, צריך לזכור,
הוא גם חלק מהמטרה המוצהרת
של פעולת טרור.
וחלק מתחושת חוסר האונים
והקורבנות שטרור מבקש להשיג.
ועדיין, אחרי כל זה,
מדינה מתוקנת חייבת להיות במוכנות
עליונה לאירועי אסון המוני.
ואנחנו לא היינו.
ישראל חייבת להחזיר במיידי לתפקוד
מלא את מערך המוכנות לחירום שלה,
שהיה בעבר מפותח ואיתן.
הפעם, לצד ההערכות הכללית,
עלינו להכניס גם מערך מוכנות
לפגיעות מיניות.
לספק את התמיכה המיידית
הנדרשת לקורבנות,
להבין שמושג הקורבנות משתנה
מאוד במציאות כזו,
ולדאוג לטפל בטראומות המשניות
הנוספות שאירוע כזה גורם.
אסור!
אסור שיקרה לנו שוב מה
שקרה בשבעה באוקטובר.
אבל לא פחות אסור שנתפס אי פעם
שוב כל כך לא מוכנים להתמודד
עם התוצאות של אסון כזה.
